Zimna // זִמנא

Posted on Feb 15, 2015

מִקטע מתוך  זִמנא  //  Excerpt from Zimna


Dov Abramson
Zimna – the Halachic Calendar, 2014
Video Installation (3:00 min. loop)
Collection of the Israel Museum, Jerusalem

The Jewish calendar is not merely about numbers and letters, days and months. The calendar is both the foundation and the handbook for the intricate practice and daily order of the Halachic Jew. As opposed to those who dust off the Menorah once a year or pay an annual visit to the synagogue on Yom Kippur, the Halachic Jew must pay attention to seemingly meaningless dates, as many of these have numerous rules and very specific regulations attached to them.
Some days one should not get a haircut, while on other days listening to music is prohibited. There are days that one has to make sure there is wine in the refrigerator or candles in the pantry; many times even the laundry cycle must be in step with the days of the year.
Zimna proposes a graphic representation of the Halachic Jew’s year. The piece intentionally “flattens” the various reasons and background of the obligations.
For example: the prohibition of listening to music on Yom Kippur stems from a severe restriction in the Torah of not doing any work on this Holiest of days, while the custom of not hearing music during Sefirat HaOmer is a “lighter” and historically later sanction.
Zimna is a manifestation of the Halachic “bottom line” – here is the way the year looks divided into days of “do’s” and “don’ts”, which is why the piece relates only to absolute dates. Shabbat, which comes with a whole other set of intricate rules is intentionally omitted from this piece, so that our calendar preserves its ‘multi-year’ status and so that each cell of the grid is is infused with its perpetual assignment, thus exhibiting the Jewish year in all its complexity, restrictiveness and glory.


דוב‭ ‬אברמסון
זימנא‭ – ‬לוח‭ ‬השנה‭ ‬ההלכתי, 2014
מיצב וידאו (3:00 דקות בלופ)
אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

לוח‭ ‬השנה‭ ‬היהודי‭ ‬איננו‭ ‬מסתכם‭ ‬במספרים, אותיות‭ ‬וחודשים‭ ‬בלבד. הלוח‭ ‬הוא‭ ‬המצע‭ ‬שעליו‭ ‬מושתתים‭ ‬חיי‭ ‬המעשה‭ ‬וסדרם‭ ‬של‭ ‬איש‭ ‬ההלכה‭ ‬היהודי‭,‬ וגם‭ ‬הפרקטיקה‭ ‬והפולחן‭ ‬המשתלבים‭ ‬בפרטי‭ ‬החיים‭ ‬היומיומיים‭ ‬מושתתים‭ ‬על‭ ‬הלוח‭.‬ להבדיל‭ ‬מהשולפים‭ ‬את‭ ‬החנוכייה‭ ‬פעם‭ ‬בשנה‭ ‬וההולכים‭ ‬לבית הכנסת‭ ‬בעיקר‭ ‬ביום‭ ‬הכיפורים‭,‬ איש‭ ‬ההלכה‭ ‬המחויב‭ ‬מתייחס‭ ‬גם‭ ‬לתאריכים‭ ‬שהם‭ ‬לכאורה‭ ‬חסרי‭ ‬משמעות‭ ‬כציוני‭ ‬דרך‭ ‬המתבטאים‭ ‬בנהלים‭ ‬ברורים.‭ ‬ישנם‭ ‬ימים‭ ‬בשנה‭ ‬שאסור‭ ‬להסתפר‭ ‬בהם, ‬ימים‭ ‬שאסור‭ ‬לשמוע‭ ‬בהם‭ ‬מוזיקה, ‬ימים‭ ‬שצריך‭ ‬לוודא‭ ‬בהם‭ ‬שיש‭ ‬יין‭ ‬במקרר‭ ‬או‭ ‬נרות‭ ‬בארון‭ – ‬ייתכן‭ ‬שאיש‭ ‬ההלכה‭ ‬הזה‭ ‬אף‭ ‬יצטרך‭ ‬לארגן‭ ‬את‭ ‬מחזור‭ ‬הכביסה‭ ‬שלו‭ ‬על‮ ‬פי‭ ‬לוח‭ ‬השנה‭.‬
היצירה‭ ‬’זימנא’‭ ‬מבקשת‭ ‬לתת‭ ‬ביטוי‭ ‬גרפי‮-‬ויזואלי‭ ‬לשנה‭ ‬של‭ ‬איש‭ ‬ההלכה. ‬היצירה‭ ‬’משטיחה’‭ ‬באופן‭ ‬מכוון‭ ‬את‭ ‬הטעמים‭ ‬והסיבות‭ ‬שמאחורי‭ ‬החובות.‭ ‬למשל,‭ ‬ביום‭ ‬כיפור‭ ‬אסור‭ ‬לשמוע‭ ‬מוזיקה‭ ‬כיוון‭ ‬שיש‭ ‬איסור‭ ‬חמור‭ ‬מן‭ ‬התורה‭ ‬על‭ ‬שביתה‭ ‬ממלאכה,‭ ‬בעוד‭ ‬שבימי‭ ‬ספירת‭ ‬העומר‭ ‬אין‭ ‬לשמוע‭ ‬מוזיקה‭ ‬רק‭ ‬מכוח‭ ‬מנהג‭ ‬קל‭ ‬יחסית‭ ‬שהתפתח‭ ‬בתקופה‭ ‬מאוחרת‭.‬
‘זימנא’‭ ‬היא‭ ‬מעין‭ ‬ביטוי‭ ‬הממחיש‭ ‬את‭ ‬השורה‭ ‬התחתונה‭ – ‬הנה‭ ‬לפניכם‭ ‬חלוקת‭ ‬השנה‭ ‬על פי‭ ‬ימים‭ ‬שעושים‭ ‬בהם‭ ‬כך‭ ‬או‭ ‬לא‭ ‬עושים‭ ‬בהם‭ ‬אחרת, ‬ומשום‭ ‬כך‭ ‬היא‭ ‬מתייחסת‭ ‬רק‭ ‬לתאריכים‭ ‬אבסולוטיים. ‬השבת, ‬המביאה‭ ‬עימה‭ ‬מערכת‭ ‬נוספת‭ ‬ומורכבת‭ ‬של‭ ‬כללים‭ ‬נעדרת‭ ‬מלוח‭ ‬זה, ‬כדי‭ ‬לשמר‭ ‬אותו‭ ‬כלוח-עד‭ ‬פר‮-‬אקסלנס, ‬בו‭ ‬כל‭ ‬תאריך‭ ‬בגריד‭ ‬מקבל‭ ‬מטענים‭ ‬קבועים. ‬היצירה‭ ‬מציינת‭ ‬חלוקות‭ ‬שונות‭ ‬ומגוונות‭ ‬שעל‮-‬פיהן‭ ‬ניתן‭ ‬לחתוך‭ ‬ולפרק‭ ‬את‭ ‬לוח‭ ‬השנה, ‬כאשר‭ ‬המפגש‭ ‬עם‭ ‬חלוקות‭ ‬אלה‭ ‬מעלה‭ ‬על‭ ‬הדעת‭ ‬שאלות‭ ‬בדבר‭ ‬מחויבות‭ ‬יומיומית, ‬על‭ ‬הגבלותיה‭ ‬ותפארתה‭ ‬גם‭ ‬יחד‭.‬