Vidduy1

A Jewish traveler coming to a congregation just before Rosh Hashana inquired who leads their prayers on the Days of Awe. They answered him, “There is a carpenter among us who leads the prayers.” The Jew asked, “How does he lead the prayers?” They said, “He chants all of the confessional prayers in a joyous melody.” The Jew found the carpenter and asked him, “Why do you sing the confession with joy?” He answered, “When a man breaks a valuable vessel, it is common for him to sing joyfully while engaged in its repair, as there is nothing quite like the wonderful joy of repair.”

Vidduy: The Musical proposes a physical embodiment of the principal tool given by Jewish Tradition designed to repair the rupture that is sin – the Vidduy (literally Confession).

Vidduy: The Musical is a percussion instrument made of 22 white keys engraved with the “Vidduy Zuta” (Small Confession) composed by Rav Amram Gaon in the 9th century.
Alphabetically listed, written in plural (“We Have Sinned”), the Vidduy is recited daily, usually hurriedly, on most days of the year – but it is on Yom Kippur that this prayer takes center stage – sung, in many communities, in a tune that fuses subservience, happiness and a splash of relief.

The instrument is played in a manner that brings to mind the beating of the fist on the heart – the gesture that accompanies the Vidduy – hopefully producing a melody that reflects the wonderful joy of repair.

Credits & Thanks

• My wonderful fabrication team: Michael Ezra, Asher Ezra, Oren Tuma, Eli Ben Meir, and above all to Ira Feldman and Shai Hemed;  my musical consultant Ilan Green; and to Ariel Lanzman and Robert Cohen. Photos by Eliyahu Yannai.

Postscript:

• Vidduy: The Musical earned a place in the final round of the 2009 Adi Competition. It was on exhibit at The Artists’ House in Jerusalem from May to September 2010 as part of the Rupture and Repair show in conjuction with Israel Museum.

• Vidduy: The Musical was part of the Zimmun exhibit at the Museum of Art, Ein Harod between October 2010 and March 2011.

• Len Small of Tablet Magazine wrote about the piece here.

מעשה ביהודי עובר דרכים שבא לעיר אחת קודם ראש השנהשאל את אנשי העירמי עובר כאן לפני התיבה בימים הנוראיםאמרו לונגר אחד יש בעירנו שעובר לפני התיבהשאל היהודיוכיצד הוא נוהג בתפילתואמרו לוכל הוידויים של יום הכיפורים הוא אומר בניגונים של שמחהשלח היהודי אחרי הנגר ושאלומפני מה אתה מזמר את הוידויים בשמחהאמר לואדם שנשבר לו כלי יקר והוא מתקנובשעה שהוא מתקן את הכלי מזמר הוא ניגונים של שמחהשאין לך שמחה כשמחה של תיקוןאמר אותו יהודייהי חלקי עמכם.

היצירה וידויהניגון מציעה המחשה פיזית למכשיר שההלכה היהודית מספקת לנו לתיקון השבר והחטא – וידוי הדברים – שבלעדיו, כך על פי הפוסקים, האדם איננו יכול לעשות תשובה.

וידויהניגון הוא כלי נגינה המורכב מ-22 קלידים לבנים עליהם חרוט ה”וידוי זוטא” שחיבר ר’ עמרם גאון במאה התשיעית לספירה – “אשמנו, בגדנו, גזלנו” וכו’. כל אות באלפא-ביתא מיוצגת בוידוי הזה, המנוסח בלשון רבים קולקטיבית, הנאמר בחיפזון-משהו כשלוש מאות ימים בשנה בתפילות החול, ואשר שרים אותו בקהילות רבות ביום הכיפורים בניגון שיש בו הכנעה, שמחה, ונדמה שאף הקלה. ההלכה אף מבקשת ממי שיכול לעשות זאת, לומר וידוי זה על ערש דווי.

המוסיקה מתנגנת מכלי הוידוי בצורה המזכירה ”הכאה על חטא” – הכאת האגרוף על הלב – ומפיקה צלילים המבקשים לבטא שמחה של תיקון.